מערכת היציבות ברכב שלכם לא תמנע ממנו לגלוש על שלולית
בקצרה: החלקה על מים קורית כשהצמיג פוגש יותר מים ממה שהחריצים שלו מספיקים לפנות, ונהיה מנותק מהכביש. מערכות יציבות ובלימה אלקטרוניות לא מונעות את זה, כי הן תלויות במגע עם האספלט. מה שכן מונע: מהירות נמוכה יותר בגשם, לחץ אוויר נכון וצמיגים לא שחוקים.
רכב חדש, שש כריות אוויר, ESP, ABS. נהגים רבים מרגישים שבגשם הראשון של החורף המערכות כבר יסתדרו. בדיוק במצב אחד הן כמעט חסרות אונים: כשהגלגלים כבר לא נוגעים בכביש.
קראו גם: קונים רכב יד שנייה? בדיקה במכון לבד לא מספיקה · רכב חשמלי: יתרונות וחסרונות · בנזין 98 ברכב שמתוכנן ל-95: שילמתם יותר וקיבלתם אותם כוחות
מה קורה מתחת לצמיג
החריצים בצמיג נועדו לפנות מים מתחתיו כדי לשמור על אחיזה. כשהוא פוגש יותר מים ממה שהוא מסוגל לפנות, לחץ המים לפני הגלגל דוחף טריז של מים מתחת לקצה הקדמי, והצמיג מתרומם. מכאן הוא מחליק על שכבת מים, עם מגע קטן מאוד בכביש, אם בכלל.
זו לא סתם אחיזה מופחתת על כביש רטוב. כשזה קורה לכל ארבעת הגלגלים, הרכב הופך בפועל למזחלת בלי שליטה.
אין נוסחה מדויקת למהירות שבה זה מתחיל. ככלל, מכוניות פרטיות מתחילות לגלוש במהירויות של 72 עד 93 קמ"ש, תלוי בעומק המים ובמצב הצמיגים. זה טווח שרוב הנהגים נמצאים בו בכל נסיעה בכביש בין-עירוני.
למה ESP לא עוזר כאן
מערכת בקרת היציבות עובדת על ידי בלימה סלקטיבית של גלגלים בודדים. בלימה כזו צריכה מגע עם הכביש. גלגל שצף על מים לא יכול לבלום שום דבר.
המערכת יכולה לעזור לחלץ את הרכב מהחלקה אחרי שהוא האט ומגע הצמיגים חזר. למנוע את הגלישה עצמה היא לא יכולה. ומאותה סיבה, אסור להפעיל בקרת שיוט על כביש רטוב: היא לא תוריד מהירות כשמופיעה שלולית.
מה מגדיל את הסיכון
הנתון על העיקולים מפתיע. נקודות הכניסה והיציאה מעיקול חיצוני מהוות בדרך כלל פחות מ-1% מאורך הכביש, אבל חלק גדול מתאונות ההחלקה קורה דווקא שם.
מי שבודק את הצמיגים רק לפני הטסט, מגיע לחורף עם הגורם הראשון בטבלה.
איך מזהים ומה עושים
בנסיעה ישרה הרכב פתאום מרגיש "רופף", וההגה קליל מדי. אם גלגלי ההנעה צפים, הסל"ד ומד המהירות קופצים פתאום. בעיקול, גלישה של הגלגלים הקדמיים שולחת את הרכב החוצה. גלישה של האחוריים מסובבת את הזנב הצידה.
- הרפו מדוושת הגז בעדינות. ברוב המקרים זה מספיק כדי שהצמיגים יחזרו לכביש.
- אל תסובבו את ההגה בחדות. תיקון חד עלול להכניס את הרכב להחלקה שקשה לצאת ממנה.
- אם חייבים לבלום, בלמו ברכות והיו מוכנים לחוסר יציבות.
- כשהזנב בורח, היגוי לכיוון ההחלקה עד שהאחיזה חוזרת, ואז יישור מהיר.
- שימו לב לטלטלה ברגע שהאחיזה חוזרת: הרכב ייסע לכיוון שאליו מכוונים הגלגלים.
שום דבר מזה לא מחליף מניעה. בדקו לחץ אוויר לפני הגשם הראשון, לא אחרי. אם אתם ממילא מתכננים טיפול תקופתי לפני החורף, בקשו שימדדו את עומק החריצים בכל ארבעת הגלגלים. ותוך כדי, אל תתעלמו מרעשים חדשים של הבלמים: בגשם תצטרכו אותם במצב מלא.
ובכביש עצמו: בגשם, הורידו מהמהירות שנראית לכם סבירה ביום יבש, ועקפו שלוליות כשאפשר לעשות זאת בבטחה. כל 10 קמ"ש פחות מרחיקים אתכם מהטווח שבו הצמיגים מתחילים לצוף.
הנתונים על מהירות הגלישה וגורמי הסיכון מבוססים על הערך Aquaplaning בוויקיפדיה.
